<h1>שו"ת לרש"י סימן נ"ו</h1>
<h2>דף מד:</h2>
[שיטת רש"י, כתב רבינו כי נהגו העם לברך בר"ח על ההלל, אבל [—הוא] לא היה מברך כלל. ושאלתי את פיו והילך תשובת כתב-ידו]. ששאל חתנו על יחיד הקורא הלל בימים שאין גומרין ההלל, אם חובה על הציבור [—לברך], מברך גם היחיד. ואני איני מברך [—עליו] כלל לא ביחיד ולא בציבור, דאינו אלא מנהג דוכתא בידיה. ואמנהג אין צריך ברכה. כדאמרינן גבי ערבה שקיל חביט [—חביט] ולא בירך, קסבר מנהג נביאים הוא. לפיכך אין אני מברך אקב"ו לקרא את ההלל. אבל אני מברך בא"י אמ"ה המהולל בפי עמו משובח ומפואר בשירי דוד עבדך [—בא"י] מהולל בתשבחות. וכן מנהג רבי יעקב בר' יקר.
